מקור המונחים "קווים אדומים" ו"קווים מנחים".

9.2.2014 מאת

הוספת תגובה

מילים, לפעמים בלי שנשים לב מכתיבות, את האופן בו אנחנו מבינים את המציאות. בעזרת מילים אנחנו לוקחים תופעות, מקרים, ומציאות בעולם מורכב ונותנים להם מסגרת מגדירה, המאפשרת לאנשים לתקשר ביניהם על המתרחש בעולם בצורה יעילה. המילה הנבחרת לעולם אינה מקרית, ויש לה הדי משמעות עמוקים על החיים שלנו. מוכרת הדוגמה של התרבות הנוצרית שהגדירה את ההתאהבות כמשהו מסוכן, המסחרר את ההיגיון של האדם ועלול להפיל אותו לבור ולמשוך אתו למטה. To fall in love . לעומת תרבויות אחרות כמו התרבות השמית שמתייחסות להתאהבות כמשהו בלתי נשלט, הפועל על האדם כמעיין כוח עליון.

לכן, יצאתי לחקור מהיכן הגיע המונח קו אדום וקו מנחה, כדי לנסות ולרדת לשורש המשמעות שטמון בהם.

ראשית כל, שני השימושים התדירים במילה קו נוגעים לשני סוגים שונים של קווים. הראשון, הוא הדרך הקצרה ביותר בין שתי נקודות. הקו מן הסוג הזה מתאר את הדרך בה יש ללכת כדי להגיע הכי מהר ממקום למקום, ממהות אחת למהות אחרת, והוא נשען על דרך ההיגיון. בגיאומטריה, הקו הקצר ביותר יהיה בהכרח קו ישר, במציאות הדרך הקצרה ביותר כוללת לפעמים עיקוף מכשולים העלולים לעכב את המסע. כך גם הקו המנחה, המוגדר כקו המתווה את עקרונות הבסיס של ארגונים, הוא המסמן את הדרך שכדאי ללכת בה כדי להגיע למימוש מטרות הארגון. כדי לבדוק את עצמנו נוכל תמיד לבחון את הכיוון בו אנחנו פועלים ולראות האם הוא מתרחק מהקו המנחה, ובכך בעצם מאריך את דרכנו להגשמה, או שמא מתקרב אליו.

סוג שני של קו, הוא קו המסמן את נקודת החיתוך בין שני מישורים. כאשר שתי צורות נכנסות לשטח אחת של השנייה, נוצר קו חיתוך ביניהן המסמן את המקום שבו צורה אחת נגמרת וצורה אחרת מתחילה. זאת בדומה לקו גבול של ערים, של מדינות, אך גם של חתך גילאים או של הגדרת קבוצה המגדיר על פי מהות פיזית או רעיונית הכוללת פרמטרים משייכים או מבדילים. הביטוי קו אדום לקוח מתוך הסוג הזה של קו שכן הוא מסמן את המעבר מ"מקום" אחד ל"מקום" אחר, כאשר לרבו מדובר בנקודת המעבר משטח בטוח יותר לשטח בטוח פחות, משטח בו אם נעשה נזק הוא עדיין הפיך, לשטח בו נזקים לא יהיו הפיכים יותר. בדומה לכך, הקו האדום בכינרת, מסמן את הנקודה שאם תחצה ייתכן ומי הכינרת לא יהיו מי שתייה יותר אלא מים מליחים, הסרט "הקו האדום" שיצא לאקרנים בשנת 1965 עסק בחציית גבול המהירות המקסימלית של מכוניות מרוץ, שלאחריה מנוע המכונית מתחיל לעלות באש. הצבא האמריקאי הכניס את ההגדרה הזו למילון המונחים שלו בשנת 1956, והכניס את המונח כמגדיר את המהירות המותרת לכלי תחבורה צבאיים.

כשאובמה או בנימין נתניהו משתמשים במונח קו אדום, הם בעצם מייצרים תיאום ציפיות הנוגעת בעיקר לנקודת המעבר משטח בטוח לשטח עוין. עד נקודה מסויימת אנחנו נמצאים בשטח בטוח, שטח בו ניתן לקיים שיח או משא ומתן, ומעבר לקו האדום אנחנו נכנסים לשטח חדש בו מתקיימים חוקים חדשים. אם תחצו את הקו הזה, אנחנו נפעל לא בדרך של הידברות אלא בדרך של פעולה צבאית. המונח "הקו האדום הדק" הופיע לראשונה ביחס לאחד הקרבות במהלך מלחמת קרים. פעולתם של חיילים סקוטים אדומי מדים בפעולה זו תוארה על ידי עיתונאי כ"פס אדום דק שבקצהו קו של פלדה" ("thin red streak tipped with a line of steel") ולאחר מכן תוארה בשירו של רודיארד קיפלינג, "Tommy" כ"קו אדום דק של גיבורים"  "the thin red line of 'eroes.

הפס האדום הדק, סימן את המעבר משטח מפורז, לשטח שבתוך גבולות השליטה של בעלות הברית.

שני סוגי הקווים מסמנים בעייני גם שתי סוגים של תפיסות עולם חינוכיות המשלימות זו את זו. ישנם המחנכים ששמים את הדגש על הגדרת הגבולות, הקווים האדומים, הנקודה בה הטריטוריה הבטוחה הופכת ללא בטוחה יותר. מחנכים אלו עומדים על הצורך להגדיר את המותר והאסור, את ההתנהגות המקובלת בחוץ ובפנים, ומייצרים מסגרת ברורה עבור החניכים שלהם. הסוג השני של מחנכים, עסוק בלהתוות את הדרך הנכונה. הם מסמנים את נקודת ההתחלה של המסע החינוכי ואת נקודת הסוף, ופועלים על מנת לצעוד עם החניכים שלהם בתוואי מתחילתו ועד תומו. לשתי השיטות יש חסרונות ויתרונות – מחד, ישנו חופש גדול יותר לחניך כאשר רק המסגרת מותוות לו ועליו למצוא את דרכו בעצמו בתוך גבולותיה. מאידך העיסוק בגבולות יכול למשוך את הדיאלוג החינוכי לעיסוק בגבולות ובחינתם בלבד ולאבד את המיקוד בתנועה ובצמיחה הרצויה. עלינו לשים לב מתי אנחנו נשאבים לדיון מגדיר אך מאבדים את דרכנו, ומתי דרכנו כל כך ברורה עד שאנחנו מאבדים את החופש והיצירתיות בתהליך החינוכי. אין ספק שאין מצב אחד נכון, אלא מעבר מושכל הנשען על מודעות עצמית, בין הקו האדום לקו המנחה.

הוספת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כל הזכויות שמורות © 2011 | Site by illuminea : web presence agency