חזון התקווה – להיות עם חופשי בארצנו

הוספת תגובה

ניתן לומר שהמחשבה העומדת בבסיס השאלה, מה משמעותה של ישראל עבור העם היהודי, מסתכמת למעשה בארבעה עקרונות, הבאים לידי ביטוי בשורה שלפני האחרונה בהמנון הלאומי של ישראל. בחינת ארבעת האלמנטים הללו עשויה לעמוד במרכז כל חומרי הלימוד והתוכן של "מעורבות בישראל", להיות המוטיב המרכזי בחגיגות יום העצמאות והבסיס שעליו יהיה ניתן לבנות תמיכה רחבה בישראל.

להיות

איך הקמת מדינת ישראל שירתה ועדיין משרתת את הישרדות העם היהודי. "להיות" במובן של "להתקיים". האם הרעיון של "עם ככל העמים" ( נורמליזציה ) שישראל היתה אמורה לייצר עבור העם היהודי מתקיים. להיות במובן של "לו יהי"…

עם

מדינת ישראל קשורה לעם היהודי מבחינה תרבותית, היסטורית ודתית. ניתן לחשוב על הדרכים השונות בה ישראל מבטאת את הקשר שלה לעולם היהודי ולמשמעותו. בו בזמן תת-המוטיב הזה מתייחס גם למהות הקולקטיב היהודי.

חופשי

מהות החופש, במובן של חירות, כפי שהוא בא לידי ביטוי בהקמת המדינה. לא רק החירות של פסח, שבו חוגגים את השחרור מסבל ורדיפות, אלא גם חירות מסוג מאוד מסוים שהביא איתו מעמד המדינה: החירות לקחת אחריות על עצמך, החירות להעניק לאחרים חירות או למנוע אותה מהם. חירות היא גם החירות ליצור, לשנות ולחדש.

בארצנו

הייחודיות של מדינת ישראל כישות גיאוגרפית, פוליטית והיסטורית בעלת משמעות עמוקה לעם היהודי. תת-המוטיב הזה יתייחס גם לשאלת הבעלות: הוכחת הבעלות, הציפיות מ"הבעלים" והאחריות המוטלת עליהם.

אם נוציא מהמשפט הזה את המילה "עם", נישאר עם הסלוגן של מרץ במצעד הגאווה בירושלים ב 2006. להיות חופשיים בארצנו זו שאיפה ראויה שאינה מתייחסת לקולקטיב יהודי משותף. אם נוציא את המילה "חופשי", זו עשויה להיות תמצית הגישה התרבותית האנטי-מיליטריסטית של רבי יוחנן בן זכאי, שהשיג לחכמי יבנה הגנה מהרומאים. ואם נוציא את המילה "בארצנו" ייוותר המוטיב שלנו ללא התייחסות לישראל.

למוטיב המארגן הזה, שמורכב מארבע נקודות, יש לדעתנו יתרון נוסף בגלל יכולתו לתת מקום לדאגות ולשאלות לא פתורות. באיזו מידה מבטיחה ישראל את המשך הישרדותו של העם היהודי (להיות), עד כמה מתרחקת ישראל מתרבותה או מפתחת אותה (עם), האם הישראלים לוקחים אחריות מלאה על מעשיהם הקולקטיביים והאישיים (חופשי), ומה מהות הקשר של יהודי הגולה לארץ (בארצנו) – בכל הסוגיות הללו ניתן לדון בפומבי ולשכן אותן בתוך המבנה הכללי הזה. מערכת העקרונות הזאת עם ארבע הנקודות שלה יכולה להציע לנו גם דרך יעילה לשמוח, להרהר ולגונן. כי בכל צורה שבה נבחר להגדיר את המצב הנוכחי, העם היהודי קרוב יותר לנורמליזציה ומצויד טוב יותר כדי להישרד ולהגן על עצמו לעומת מצבו לפני 1948 (להיות), מסוגל לפעול טוב יותר כקולקטיב (עם), חופשי יותר מאי פעם בהיסטוריה (חופשי) וחי בארץ אבותינו (ארצנו). כשמתבוננים בישראל מבעד לעקרונות הללו, אפשר למצוא סיבות לשמחה וגם להרהורים.

כצעד ראשון לבחינת הפוטנציאל הטמון במוטיב הזה, יצרנו טקסטים לימודיים בחוברות 'חברותא', שדנים בארבעת הערכים הללו.

 

 

הוספת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כל הזכויות שמורות © 2011 | Site by illuminea : web presence agency