תכנון הפורום היהודי העולמי בנושא חרדים

הוספת תגובה

 15 למרס, 2012, מאת רובי גרינגרס

 

כיצד ניתן למצוא את הגרעין לשיחה מעמיקה כשעובדות חשובות רבות כל כך מרחפות מסביב?

עובדה: האוכלוסייה החרדית בישראל מכפילה את עצמה בכל עשור.

עובדה: מעל 20% מתלמידי בתי הספר בישראל לומדים במוסדות חרדים שבהם לא מלמדים אנגלית או מתמטיקה, ובוודאי שלא אזרחות.

עובדה: בכל שנה מקבלים מעל 60,000 גברים חרדים צעירים פטור אוטומטי משירות צבאי, פחות מ 50% מכל הבוגרים החרדים עובדים, ואלה שבכל זאת נמצאים בשוק העבודה, עובדים פחות שעות מכל שאר אזרחי המדינה.

עובדה: ביותר מ 90 קווי אוטובוס "מהדרין" ברחבי המדינה נדרשות נשים לשבת בחלק האחורי של האוטובוס.

כאשר "מקום" ניצב בפני האתגר שבהכנתו ובניהולו של סימפוזיון בן חמש שעות בנושא "החרדים והקולקטיב היהודי" במסגרת הפורום היהודי העולמי של הסוכנות היהודית, רצינו להימנע מלשפוך שמן על מדורה שכבר ממילא בוערת.

רצינו גם להביא את כל המשתתפים להבנה עמוקה, מבוססת וכנה יותר של המצב. כל העובדות המוזכרות לעיל בהחלט מדגימות היטב את הנושא, אבל הן עלולות להציג תמונה שטחית כמגמה, תמונה דו-ממדית כמציאות עמוקה. איך נוכל לעזור לכולם להגיע "לדרגה גבוהה יותר של בלבול"? במילותיו של יונתן אריאל.

וכשמוסיפים לכך קהל שברובו אינו חרדי ובאופן טבעי נוטה במקצת לדעה קדומה, לקורטוב של גאווה פגועה ולחשש אמיתי שישראל לא תיראה בסופו של דבר כמו גן עדן מערבי, ניתן היה לצפות לאווירה טעונה בפורום היהודי העולמי שתכננו.

אנחנו לא מומחים לנושא החרדים, אבל ידענו משהו על הגישה שלנו לחינוך הישראלי ובחרנו להיצמד לחמשת העקרונות שהכרנו.

1. פילים בחדר

ישראל חשובה מדי לעם היהודי ויהודים בוגרים הם אינטליגנטיים ומוכשרים מכדי שנוכל להתעלם מסוגיות בוערות ואפילו כואבות. כנות זהירה חשובה יותר מהתעלמות קלילה.

2. נקודות מבט מקומיות

לכל קהילה יש את התפיסות שלה, את האסוציאציות שלה ואת הדאגות שלה ועלינו להכיר בהן ולעבוד איתן. ערכים מסוימים קשורים יותר לתרבות ספציפית ופחות אוניברסאליים מכפי שאנו יודעים.

3. רב-קוליות

היינו צריכים להכניס לחדר קולות שונים ורבים. לא רק הם ואנחנו, אלא הם והם והם ושוב הם ואנחנו ואנחנו ואנחנו. כולנו חלק מעם עמוק ומורכב שיש בו מגוון רחב מאוד של דעות ועמדות, וזו הסיבה שאנחנו עם מרתק.

4. שיח יהודי

כשבוחנים את ישראל יחד עם יהודים, חייבים לטפל בסוגיות, באתגרים ובהישגים של ישראל מבעד לעדשת התרבות היהודית. לפיכך הקפדנו לעצב את הפורום היומי בפרספקטיבה של 2000 שנה על האתגרים שהמודרניות הציבה בפני העולם היהודי, ווידאנו שבחומר הנלווה תהיה התייחסות לא רק לסוציולוגיה הישראלית אלא גם להיסטוריה היהודית.

5. לשפר לא לשפד

אנחנו לא תומכים בייפויים או בטיוחים. ביקורת היא חלק חיוני מהלמידה. אבל אנחנו בכל זאת מתעקשים על כוונתנו לתקן ולא סתם להתלונן.

הפילים שבחדר

הפילים שבחדר – הנושאים שכולם מתעלמים מהם – שונים בדרך כלל מהנושא שעליו מדברים כולם. כולם דיברו על האלימות בבית שמש ועל התגובות הקיצוניות כלפי נשים שישבו באוטובוסי "מהדרין". ובכל זאת, אם רק מגרדים קצת את פני השטח מהאירועים המטרידים האלה, נחשפת אמת פשוטה: האירועים האלה שתופסים כותרות אינם מורכבים במיוחד. מה אפשר לעשות עם אדם אלים או עם מישהו שמצפצף על החוק? צריך לעצור אותם!

השאלה המורכבת יותר היא זאת: מה יקרה אם כל החרדים האלימים (שאינם אלא מיעוט, כפי שמודים כולם) יעצרו? מה יקרה אם כל חרדי שיורק על ילד, מצית פח אשפה או צורח על אישה יסולק מהחברה? האם זה יפתור את הסוגיה של כ 800,000 החרדים הנותרים בחברה הישראלית? האם מעשה כזה ימלא בן לילה את הצבא בחרדים מגויסים? האם מעשה כזה יעניק באורח פלא לגברים החרדים את הכישורים והרצון לצאת לעבוד? והאם מקומות העבודה האלה פשוט מחכים שימלאו אותם?

בקיצור, הכותרות נוטות להסתיר את הפילים שבחדר. יש שאלות אחרות שצריך לשים על השולחן ולטפל בהן: האם אנחנו רוצים שהחרדים ישתלבו בחברה הישראלית או שאנחנו מעדיפים שהם יישארו מופרדים? למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו מדברים על "שילוב"? איזה צד צריך להתפשר כדי לאפשר שילוב כזה? האם החרדים מעוניינים להשתלב? האם אנחנו רוצים להשיג את המטרה באמצעות תהליך קיצוני או הדרגתי? אלה הנושאים שהחלטנו לנסות לטפל בהם בפורום היהודי העולמי.

נקודות מבט מקומיות

התפיסה הישראלית הרווחת לגבי ה"בעיה" החרדית היא בראש ובראשונה כלכלית. הסוגיה המרכזית היא "השתתפות בנטל". וזה אומר פחות או יותר שהחרדים יכולים להתלבש כרצונם כל עוד הם ישרתו בצבא, יעבדו לפרנסתם ויחנכו את ילדיהם לדאוג לקיומם. לפיכך, הישראלי יירגע אם ישמע שיותר ויותר חרדים נכנסים לשוק העבודה, משרתים בצבא ומלמדים את ילדיהם לחיות במאה ה 21.

אולם נקודת המבט הרווחת בגולה לגבי ה"בעיה" החרדית שונה לגמרי. היא נוגעת בראש ובראשונה להדרת נשים: "הנשים במגזר החרדי משועבדות בעצם לבית והגברים החרדים לא יהיו מרוצים עד שכל אישה בישראל תהיה מכוסה מכף רגל ועד ראש ותיעלם מהעין" . כדי שאמריקאי יירגע הוא צריך לשמוע שזכויותיהם של 50% מהעם היהודי ישמרו ויהיו מוגנות. לכן ההבטחות הישראליות שיש "התקדמות" נתקלות לעיתים קרובות בתגובה אמביוולנטית כזאת בגולה. "מה הקשר בין עבודה של גבר חרדי בהיי-טק למקומה של האישה בחברה? נראה שכדי לשלב את הגברים החרדים בצבא ובשוק העבודה יהיה צורך להדיר משם את הנשים! באיזה מובן זו התקדמות?" באופן דומה, ההצעה של יהדות הגולה לדון בפומבי בזכויות הנשים רק תגרום לחרדים להסתגר בעמדותיהם ולהימנע מהשתלבות – וזה לא פותר דבר מבחינת הישראלי.

שתי הפריזמות המנוגדות הללו שמבעדן אנו מתבוננים באותו נושא (או בעצם אותה פריזמה שמבעדה אנו מתבוננים בנושא מכיוונים מנוגדים) הן משהו שהיינו צריכים להגדיר בצורה מפורשת. מי שדיבר עליהן בצורה ברורה ביותר בשתי דרכים שונות היו שתי נשים בראיונות המצולמים.

כדאי גם לציין שמרבית היהודים במערב עשויים להניח ששילוב החרדים בחברה הישראלית הוא עניין רצוי, בשעה שישראלים רבים – חרדים ולא חרדים – אינם שותפים להנחת היסוד הזאת ואפילו שואפים להגדיל את הנתק.

רב-קוליות

רצינו שהמשתתפים ישמעו את החרדים. אבל איך? רוב החרדים שמייצגים באופן כלשהו את הקהילות שלהם, התחנכו במערכת החינוך החרדית בישראל ולכן אינם דוברים אנגלית. השימוש בתרגום סימולטני אפשרי מבחינה טכנית, אבל מניסיוננו תרגום כזה תמיד מרחיק יותר מאשר מקרב.

כמה חרדים אנחנו צריכים להביא? ראינו בעיני רוחנו שניים שלושה חרדים מתגוננים מפני האשמותיהם של יותר ממאה יהודים אמריקאים ליברלים…לא מועיל במיוחד…צוות של דוברים? אבל אנחנו נתעקש שיהיו נשים בצוות ואולי זה יוציא מכלל אפשרות את השתתפותם של הגברים החרדים? חוץ מזה, דיונים בצוות כמעט אף פעם לא מעשירים.

בסופו של דבר בחרנו בסגנון שונה. ראיינו שישה אנשים שונים, ערכנו את הראיונות עד שנשארו בכל אחד מהם כחמש דקות והוספנו כתוביות באנגלית. גברים, נשים, חרדים, לא חרדים, בעד ונגד שילוב, תומכי שינוי קיצוני ותומכי שינוי הדרגתי. משתתפי הפורום יצפו בסרט הווידיאו שאורכו שלושים דקות, ואחר כך ידונו בקבוצות קטנות בדברים שהם ראו.

ומכאן הגענו לנושא הבא: מי ישתתף בקבוצות? אין ספק שכדי להשיג רב-קוליות בנושא הזה צריך שבכל קבוצת דיון קטנה יהיו קולות שונים בדיוק כמו על המסך. אבל בחבר הנאמנים של הסוכנות היהודית אין חרדים, וגם לא בעמדות כוח בפדרציות היהודיות. כדי שיהיו איתנו חרדים סביב השולחן נצטרך להתאמץ ולהזמין אותם.

הסוכנות היהודית עובדת עם חרדים בפרויקט "פותחים עתיד" וברשת "שותפים ביחד". הודות למאמץ אדיר מצד הגופים הללו, כולל אספקת הסעות, ארוחות כשרות גלאט והרבה קשרים, ידענו שנוכל להבטיח את השתתפותם של חרדים ליד כל שולחן דיונים.

אבל, שאל אותנו אחד הנציגים שלהם, האם תהיה אפשרות לגברים ונשים לשבת בנפרד? האם יהיה למשל שולחן נפרד לנשים בלבד?

ניסינו בכל כוחנו לדמיין את זה. שיחה על חרדים והחברה הישראלית בלי שהגברים ישמעו את הנשים או הנשים ישמעו את הגברים? לא יכולנו להסכים לזה. סירבנו. אבל הודענו שאנחנו מוכנים להשלים עם הרעיון שגברים ונשים ישבו ליד אותו שולחן כשהגברים יושבים מצד אחד של השולחן והנשים מצידו השני. כך כולם יהיו חלק מאותה שיחה, אף אחד לא יודר, אבל הישיבה בכל זאת תהיה מופרדת.

הרעיון החזיק מעמד עד שהעלינו אותו בפני מנחי הדיונים הקבוצתיים. הם ציינו די בצדק שאם נציע את סידורי הישיבה האלה בתחילת היום בפני יותר מ 250 אנשים שמודאגים דאגה עמוקה "מהשתלטות החרדים", הפורום יתפרק בו ברגע. רק שיחה ארוכה, רצינית ושקולה תוכל לגרום לכולם לקבל את ההצעה הזאת, ולא היה לנו זמן לזה.

הסידור שאליו הגענו בסופו של דבר היה שכל מנחה פשוט יוודא באופן דיסקרטי שמשני צידיו של כל חרדי היושב ליד השולחן יתיישבו אנשים מאותו מין. יצאנו מזה בשלום. החרדים היו משתתפים פעילים וחיוניים בדיונים הקבוצתיים הקטנים במהלך כל הכנס. האם סידורי הישיבה האלה מנעו את השתתפותם של אנשים שקולם אולי היה נשמע אחרת? יכול להיות.

לשפר, לא לשפד

ניתן לומר שקיימות שתי אסכולות בנושא החרדי: הגישה של נרי הורוביץ, והגישה של דן בן דויד. שניהם חוקרים רציניים. ובכל זאת, התחלנו להבין שבמידה מסוימת הם מייצגים את החלוקה הישנה של בית הלל ובית שמאי.

דן בן דויד צופה גורל מר בעתיד. הוא יציין, למשל, ש 45% מהילדים הישראלים מקבלים את השכלתם במגזר החרדי והערבי. זהו חינוך ברמה של עולם שלישי, במקרה הטוב. ישראל לא תוכל להחזיק צבא של עולם ראשון כשאחוז גדול כל כך מאוכלוסייתה קיבל חינוך של עולם שלישי. אם מחברים יחד ביטחון, פחדים קיומיים וחרדים, ד"ר בן דוד בהחלט צודק. אבל היינו אומרים שאולי הוא קצת רואה שחורות.

הדעה המנוגדת היא של נרי הורוביץ מבית הלל, יועצם של אדמו"רים ושרים. הוא אנציקלופדיה מהלכת בענייני חרדים, ומשבח את הצעדים העצומים שעשו הממשלה והקהילה החרדית בכיוון של שילוב. הוא מעדיף לתמוך במדיניות "העלייה הפנימית" – השקעה בקליטת החרדים בחברה הישראלית שמצריכה אסטרטגיות חינוכיות, חברתיות וכלכליות דומות לאלה הדרושות לשם קליטת גל עליה. הוא לא מכחיש את האתגרים, אבל בוחר לבטוח בתהליך במקום לכפות עימות. גם הוא צודק בהחלט, ובו בזמן הוא קצת אופטימי.

הזמנו את נרי לנאום בכנס שלנו. העדפנו לבחור בקצת יותר מדי אור ולא בקצת יותר מדי חושך.

אבל מעבר לזה, חלק מהחרדים שנבחרו להציג את עמדתם בסרט שלנו היו אנשים שפועלים למציאת פתרונות שקטים ומעשיים. היהלום שבכתר היה הרב יהודה משי זהב. זהו אדם שהנהיג בעבר פלג חרדי קיצוני (ולעיתים גם אלים) והפך למייסד ומנהל זק"א. זק"א הוא ארגון התנדבותי שזוכה לשבחים בכל העולם ומתמקד "בכבוד המת ובהצלת חיים" זהו מגן דויד אדום היהודי. אנשי הארגון מטפלים בכולם ומקבלים את כולם. הם אפילו שלחו צוות של מתנדבים חרדים להסתובב ברחבי הארץ וללמד נשים ערביות לעשות החייאה.

התגובה הראשונית לבחירתנו להציג את זק"א ואת המנהל שלו היתה משיכת כתפיים: "זה קל," אמרו לנו, "אבל עד כמה משי זהב מייצג את הלך הרוח החרדי?" ההנחה היתה שזק"א הוא מין יצור מוזר, יוצא מן הכלל שמוכיח את הכלל. להבליט ארגון כזה יהיה מטעה בדיוק כמו להציג את נטורי קרתא כהוכחה לכך שרוב היהודים הם אנטי ציוניים, או כמו להציג איראני מתון כהוכחה לכך שתוכנית הגרעין האיראנית היא לצורכי שלום.

אבל מצד שני, זק"א זה סיפור הצלחה שממחיש את התמונה האפשרית. האם לחזון האוטופי של שילוב "תיקון עולם" שמציע משי זהב יש סיכוי גדול יותר להצליח מאסטרטגית הערים החרדיות ההומוגניות שמקדם ראש העיר של בית"ר עילית? (שגם הוא מופיע בסרט הווידיאו שלנו) איש לא יודע באמת. אבל ידענו שבניסיון הזהיר למצוא את האיזון החינוכי בין ביקורת נוקבת וקריאה לפעולה, אנחנו צריכים להרחיק מכף המאזניים את הייאוש ולקרב את התקווה.

כפי שהדגיש בסיומו של הפורום יונתן אריאל מנכ"ל "מקום": אנחנו חייבים לתת משקל לכוחו של הגורם האנושי. שום דבר לא קבוע. בשואה השמידו הנאצים 80% מבחורי הישיבות ורצחו מעל 90% מהרבנים. הודות למאמצים האדירים של הקהילה החרדית והמדינה היהודית, עולם הישיבות הוקם לתחייה. אם התאוששות מופלאה כזאת אפשרית לא בדרך נס אלא בזכות הגורם האנושי, אולי גם אנחנו נוכל לתקן את תוצאות הלוואי של ההתאוששות הזאת באמצעות הבחירות והפעולות שלנו.

כאן ניתן לצפות בתוכנית המלאה.

 

הוספת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כל הזכויות שמורות © 2011 | Site by illuminea : web presence agency