חזון "התקווה" להיות עם חופשי בארצנו

מה מייחד את ישראל? השילוב הפלאי של שלושה מושגים: חירות, זהות לאומית וארץ ישראל. רק בארץ ישראל יכולים המושגים הללו לחיות בקשר מלא זה עם זה. כאן תוכלו להוריד ארבע חוברות לימוד (חברותא) עם טקסטים מסורתיים ומודרניים בצירוף שאלות מנחות לשימושכם.

מערכי דיון מוכנים על פרקי הספר של ארי שביט

 

הוספת תגובה

אנחנו במקום יצרנו עבורכם שמונה יחידות דיון שונות, שכל אחת מבוססות על פרק ספציפי של הספר של ארי שביט. עם היחידות הללו אפשר לעבוד כסדרה של תשעה מפגשים, שיגיעו לשיאם בפגישה אחרונה שתדון בכלל הספר, או עם כל יחידה כמפגש חינוכי בודד.

בשביל כל דיון את/ה תצטרכ/י…
  1. לקרוא את הספר בעצמך.
  2. שכלל הנוכחים בדיון יקראו את הפרק הספציפי עליו תדברו, וגם את הפרק הראשון. הפרק הראשון נותן את הקונטקסט לדיון ואי אפשר בלעדיו.
  3. לקרוא מראש את המדריך ולענות לעצמך על השאלות שעולות בו.
  4. ניתן להדפיס את כלל החומרים שתרצו מתוך המדריך, או לנהל את הדיון ללא נייר בכלל.
  5. לקבוע בחדר שקט, מואר היטב עם מקומות ישיבה נוחים לדיון עצמו.
  6. לוח "פליפ-צ'ארט" או לוח לבן.

 

על מה אנחנו ממליצים?
  1. צריך לוודא שכולם מציגים את עצמם בקבוצה. ואז כדאי להתחיל ב"שאלת חימום" שעליה על כולם בקבוצה צריכים לענות, לפני הירידה לשלב השאלות הכתובות. אנו מציעים את הפתיח הבא כפתיח גנרי: "מהו סימן הקריאה וסימן השאלה שלך לאחר שקראת את שני הפרקים?". כלומר מה הפתיע אותם, ומה השאלות שעלו להם במהלך קריאת הפרק? כדאי לתת לכלל החברים בקבוצה לענות על השאלה הזו בקצרה.
  2. לכתוב על הלוח נקודות עיקריות שעלו תוך כדי הקריאה של הפרק. כדאי לאפשר לכולם יחד לכתוב על הלוח סיכום קצר של הנושאים העיקריים של הפרק. בדרך זו לכולם תהיה תזכורת של מה שהם קוראים וירגישו שהם בונים תמונה משותפת. אל תקדיש יותר מ -10 דקות לעניין.
  3. במהלך הדיון כדאי לעקוב אחר השאלות המופיעות במדריך, אבל חשוב גם לייצר שיחה זורמת. אז תרגיש/י חופשי/ה לשנות את סדר השאלות, לאלתר להתעכב יותר או פחות על שאלות, לדלג ולהוסיף משלך.
  4. במהלך סיכום הדיון, הצג/י את ארבעת ערכי הציונות לקבוצה. ( למטה).
  5. מקמ/י 4 שלטים על הקירות: "להיות", "עם (יהודי)", "חופשי" ו"בארצנו". בשלב הבא יש להזמין את כל חברי הקבוצה לכתוב על שני פתקים השונים שני ציטוטים מן הפרק: אחד איתו הם הסכימו בלב שלם ואחד איתו הם כלל לא הסכימו. לאחר מכן, המשימה היא להדביק את הפתקים השונים מתחת לשלט התואם את הנושא של הציטוט. יש לתת זמן לכולם להסתכל על בחירותיהם של אחרים. בסוף הפגישה המנחה יכול/ה למשוך תשומת לב לציטוטים השונים תחת ארבע הכותרות השונות. הציטוטים יפעלו כתזכורת רבת עוצמה של הערכים העומדים בבסיס המפעל הציוני, וגם כדוגמה לעושר ולרב קוליות שטמונות בוויכוח על עתידו.

פרסום1

הסבר עשיר יותר של ארבעת הערכים של ציונות (על פי מה שאנו קוראים "חזון התקווה") אפשר לצפות בסרטון הזה, או לקרוא פירוט בקישור הזהוהזה.

הספר עלול לעורר דיון חד ומחלוקת אפשרית. אל תיבהלו – זה יהיה מדהים אם קבוצה של יהודים הייתה קוראת את הספר הזה ולא מפתחת דיון לוהט. יחד עם זאת, היינו מציעים שהמנחה יתעקש שהערות ודעות יופנו בחזרה לספר עצמו: "איפה מצאת זאת בספר?" "האם זה מה שלמעשה שביט כתב?"

לבסוף, אנו מזמינים אתכם לקרוא מדריך חינוכי נוסף לספר: "הנחייה פרובקטיבית", ו/או לשאול אותנו שאלות נוספות בכתובת המייל: Makom@jafi.org

For free download and printout

Whole book discussion guide – structured approach
Working with Conversation units
Conversation One
Conversation Two
Conversation Three
Conversation Four
Conversation Five
Conversation Six
Conversation Seven
Conversation Eight
The Whole Lot in One Big Document!

יונתן אריאל מנכ"ל "מקום" – להיות עם חופשי בארצנו

 

הוספת תגובה

באסיפה הכללית של שנת 2011 יונתן אריאל, מנכ"ל "מקום" דיבר בפאנל בנושא ישראל בחינוך היהודי . בפאנל יונתן מציג את קריאתו לשינוי  הכרחי בתחום החינוך "לישראל" (כלומר, ישראל במערכת החינוך היהודית בתפוצות).

הפאנל שכותרתו הייתה "ישראל: נרטיב חדש" הונחה על ידי ג'ון רוסקי, סמנכ"ל ומנכ"ל של הפדרציה היהודית של ניו יורק. כמו כן השתתפו בפאנל יהודה קורצר נשיא כמון הרטמן של צפון אמריקה, ואליזבת' וולף יושבת ראש הפדרשציה היהודית בטורנטו.

יונתן אריאל מתמקד בדיון על חזון "התקווה" – להיות עם חופשי בארצנו. יהודה קורצר מציג את עבודתו של מכון הרטמן במעורבות יהודית בישראל, ואליזבת' וולף מדברת על חוויותיה בטורונטו של עבודה עם "מקום".

חזון התקווה – להיות עם חופשי בארצנו

 

הוספת תגובה

ניתן לומר שהמחשבה העומדת בבסיס השאלה, מה משמעותה של ישראל עבור העם היהודי, מסתכמת למעשה בארבעה עקרונות, הבאים לידי ביטוי בשורה שלפני האחרונה בהמנון הלאומי של ישראל. בחינת ארבעת האלמנטים הללו עשויה לעמוד במרכז כל חומרי הלימוד והתוכן של "מעורבות בישראל", להיות המוטיב המרכזי בחגיגות יום העצמאות והבסיס שעליו יהיה ניתן לבנות תמיכה רחבה בישראל.

להיות

איך הקמת מדינת ישראל שירתה ועדיין משרתת את הישרדות העם היהודי. "להיות" במובן של "להתקיים". האם הרעיון של "עם ככל העמים" ( נורמליזציה ) שישראל היתה אמורה לייצר עבור העם היהודי מתקיים. להיות במובן של "לו יהי"…

עם

מדינת ישראל קשורה לעם היהודי מבחינה תרבותית, היסטורית ודתית. ניתן לחשוב על הדרכים השונות בה ישראל מבטאת את הקשר שלה לעולם היהודי ולמשמעותו. בו בזמן תת-המוטיב הזה מתייחס גם למהות הקולקטיב היהודי.

עוד

"עם"

 

הוספת תגובה

האם קיים "עם יהודי"? איזה סוג של קשר יש בינו לבין המדינה היהודית? איזה קשר צריך להיות?

מדינת ישראל קשורה לעם היהודי מבחינה תרבותית, היסטורית ודתית. ניתן לחשוב על הדרכים השונות בה ישראל מבטאת את הקשר שלה לעולם היהודי ולמשמעותו. בו בזמן תת-המוטיב הזה מתייחס גם למהות הקולקטיב היהודי.

עם

ניתן להוריד את החוברת בגרסת PDF כאן

 

"חופשי"

 

הוספת תגובה

משבצת זו עוסקת במהותו של החופש. מהות החופש, במובן של חירות, כפי שהוא בא לידי ביטוי בהקמת המדינה. לא רק החירות של פסח, שבו חוגגים את השחרור מסבל ורדיפות, אלא גם חירות מסוג מאוד מסוים שהביא איתו מעמד המדינה: החירות לקחת אחריות על עצמך, החירות להעניק לאחרים חירות או למנוע אותה מהם. חירות היא גם החירות ליצור, לשנות ולחדש.

חופשי

להורדת החוברת בגרסת PDF לחצו כאן

"בארצנו"

 

הוספת תגובה

משבצת זו עוסקת בייחודיות של מדינת ישראל כישות גיאוגרפית, פוליטית והיסטורית בעלת משמעות עמוקה לעם היהודי. תת-המוטיב הזה יתייחס גם לשאלת הבעלות: הוכחת הבעלות, הציפיות מ"הבעלים" והאחריות המוטלת עליהם.  מה בין דת של עם נודד לדת של מדינה ריבונית?

בארצנו

להורדת החוברת בפורמט PDF לחצו כאן

דיון וחשיבה על "להיות עם חופשי בארצנו" – מקרה בוחן

 

הוספת תגובה

כמו האמרה המפורסמת של ספיידרמן "with great power comes great responsibility". כאשר ההמנון של ישראל מכריז כי התקווה היא שיראל תיתן ליהודים מקום בו יוכלו להיות "עם חופשי בארצנו". השאלה העולה תדיר בישראל היא מה המשמעות האמיתית של הביטויי הזה? איך הוא בא לידי ביטוי ברחוב הישראלי? בזירה הפוליטית? ובכלל החברה הישראלית?

חוברת זו מכילה מקרי חקר העוסקים בחופש לדת, ומדת בישראל, במקרה של הפליטים הסודנים בישראל ובסיוע הישראלי להאיטי לאחר רעידת האדמה.

מקרה בוחן

להורדת חוברת PDF לחצו כאן

כל הזכויות שמורות © 2011 | Site by illuminea : web presence agency