ערכי הליבה של הסוכנות היהודית

יחידת הקדמה לערכי הליבה של הסוכנות היהודית

4Values-Postcard-NEW3-HEB-page-001

רציונל:

יחידה זו היא יחידת הקדמה המציגה את ערכי הליבה של הסוכנות היהודית ובוחנת את החיבור בין העמדות האישיות והמקצועיות של המשתתפים.

מטרות:

1. המשתתפים יכירו את ערכי הליבה של הסוכנות היהודית

2. המשתתפים יבחנו את ערכי הליבה לאור זהותם האישית

3. המשתתפים יבחנו נקודות חיבור ומתח בין ערכי הליבה ועבודתם המקצועית כיום

 

תרגיל "תעודת זהות" סביב ארבעת ערכי הליבה:

שלב א' – המנחה מבקש מהמשתתפים לרשום בכל משבצת לפי ההנחיות הבאות:

1. במרכז הדף יש אליפסה ריקה – השם הפרטי של המשתתפים והכינויים שאנשים משמעותיים להם כינו אותם במהלך חייהם ושהם מוכנים לשתף את הקבוצה

2. משבצת ימנית עליונה (בין אדם לארצו; מפה של ישראל) – סימון על גבי המפה שני מקומות היקרים מאד לליבם של המשתתפים ומבטאים יותר מכל את הקשר שלהם לארץ ושהיו רוצים לקחת לביקור אנשים יקרים להם מחו"ל.

אפשרות אחרת: שיציינו מקום אחד אשר יקר מאד לליבם ומקום שני בארץ שיש להם יחס מורכב אליו.

3. משבצת ימנית תחתונה (בין אדם למורשתו; מדף ספרים) – חמישה טקסטים (ספרים, אומנות, שירה וכד') שהיו הכי משמעותיים עבורו בעיצוב חיבורו למורשת היהודית. חשוב להסביר את ההגדרה המורחבת של "מורשת" הכולל לא רק לטקסטים "דתיים", אלא גם טקסטים שנכתבו לאורך ההיסטוריה היהודית (ראה את האבחנות של אסף הענברי סביב תפיסת התרבות היהודית- לקראת סוף המאמר: הנהר והשלולית)

4. משבצת שמאלית עליונה (בין אדם לעמו; ספינה) – במהלך השנים, נעשה שימוש רב בדימוי הספינה הנמצאת בלב ים לתיאור מצבו של העם היהודי. הדימוי התייחס אל העם היהודי כמצוי בבטנה של ספינה המצויה בלב ים: מספיק שאחד יקדח חור והספינה תטבע, אין יבשה מסביב וכד':

"תני רשב"י משל לבני אדם שהיו יושבין בספינה. נטל אחד מהן מקדח והתחיל קודח תחתיו אמרו לו חבריו מה אתה יושב ועושה. אמר להם מה אכפת לכם לא תחתי אני קודח. אמרו לו שהמים עולין ומציפין עלינו את הספינה". מדרש רבא, ויקרא ד'

המטרה בתרגיל הזה היא לאפשר לכל משתתף למצוא את הדימוי המבטא בעיניו את מצבו של העם היהודי היום. המשתתפים מתבקשים לעדכן את הדימוי הנוכחי של הספינה ולברר לעצמם: האם היהודים עדין כולם בספינה אחת? האם הם בלב ים או ביבשה? האם הם עגנו? איפה אתה בדימוי? לצורך כך ניתן לשאול: מה מצבו של העם היהודי כיום בעינך? מה הקשרים בין היהודים כיום? מה מאפייני הקשרים בין היהודים בדימוי? האם יש להם עתיד/גורל משותף? מה מאחד/מייחד אותם? כמובן שאפשר גם לעזוב את הדימוי של הספינה ולבחור דימוי אחר וגם לגביו לברר עם המשתתפים

5. משבצת שמאלית תחתונה (בין אדם לחברתו; שלט) – בהנחה שהיינו נותנים לכם שלט ענק איתו תתייצבו בנתיבי איילון בשעות העומס ושם תפגינו עם שלט, מה היה כתוב על השלט הזה?

 

ציטוט משירו של קובי אוז:

כָּל בֹּקֶר הוּא נְצִיב שֶׁל מֶלַח מוּל

נָתִיב בְּאָיָלוֹן

הַתְּנוּעָה תָּמִיד תָּבוֹא נֶגְדּוֹ, וְכָל נֶהָג

עוֹשֶׂה פַּרְצוּף טַמְבּוֹן…

מַשְׂאַת לִבּוֹ מַחֲזִיק בִּשְׁתֵּי יָדָיו עַל

לְבָבוֹ בְּשֶׁלֶט מִקַּרְטוֹן

וְשָׁם כָּתוּב:

אֲנִי רוֹצֶה…

וְהַלַּעַג וְהַקֶלֶס מְלַטְּפִים אֶת לְחָיָיו

 

שלב ב' – עכשיו ניתן לאפשר למשתתפים לשתף בחלקים מתוך מה שהם כתבו, הן על ידי שיתוף כלל הקבוצה (אם יש זמן) והן ע"י יצירת זוגות מתחלפים ולשתף כל פעם בפריט אחר.

 אפשרויות נוספות:

1. לא חובה אבל במידה ויש הרבה התנגדות: חוזרים לארבעת הפינות, עם צבע אחר ממה שציירתי את הפינה – ומבקשים להוסיף את האתגר והמתח האישי שהערך הזה, המבוטא בכל אחת מארבעת הפינות, טומן/מעורר אצלי.

2. אפשר לתלות את כל הציורים של כולם מסביב ולייצר גלריה ואז כל אחד יכול להסביר/לדבר על חלק אחד של הפוסטר שלו/שלה.

מעבר לזהות המקצועית:

פתיחת דיון סביב ארבעת ערכי הליבה שיעלה את השיח מהמישור האישי אל המישור המקצועי.

רקע –הסוכנות היהודית אימצה מחדש באסטרטגיה החדשה ארבעה ערכי ליבה בלשון של :"בין אדם ל… " משתי סיבות:

1. "בין אדם ל" – מכיר בקיומו של הפרט ובקיומו של הערך בנפרד ומעיד על הצורך לגשר את הפער ביניהם. הבחירה בערכי הליבה הינה בחירה במרחב ערכי המאפשר פירושים רבים של אותו הערך. מטרת הארגון היא לאפשר מרחב ערכי שבתוכו כל פרט יוכל לבחון את הפירוש שהוא מעניק ומאמץ לאותו הערך – ושם מייצר מפגש ערכי. הדבר עוד יותר משמעותי בדור שלנו כאשר ישנו מרחק בין הפרט והקולקטיב. בעוד שהנהגת הארגון רוצה לאפשר מרחב לפירושים רבים לערכי הליבה, היא במקביל אימצה את הערכים ורוצה לראות את כל הארבעה באים לידי ביטוי בכל המרחב הארגוני.

2. הבחירה דווקא במטבע לשון של "בין אדם ל" הלקוח מהמורשת היהודית המבחין בין סוגים שונים של מצוות (בין אדם לחברו ובין אדם למקום).

שלב הדיון – מבקשים מכל משתתף לבחון איפה הערכים הללו פוגשים את העבודה שלנו ביום-יום:

1. בקשו מהמשתתפים לרשום על פתקים איפה בעבודתם הם חווים חיבור עם הערכים, ואיפה קיים מתח

2. מקפלים את הפתקים ומכניסים ל"כובע"

3. מתחלקים לקבוצות של עד 4 אנשים, וכל קבוצה לוקחת כמה פתקים אקראיים מהכובע, כדי לדון על הכתוב. בסוף הדיון כל קבוצה "מדווחת" למליאה על נקודות מרכזיות שעלו בדיון.

סיכום:כלל הדיונים שנוהלו כאן במסגרת היחידה, בין אם בחשיבה של כל אחד על זהותו, בין אם בדיון עם בני בנות זוג או בקבוצות, הם הדיוניים שאנו רוצים לראות אותם מתפתחים כתוצאה מהעיסוק בערכי הליבה.

 

כל הזכויות שמורות © 2011 | Site by illuminea : web presence agency