"מקום לשיח" – מקום בקמפוס לשיחה משמעותית על ישראל

מקום לשיח הוא מערך פעילות של עשרה מפגשים שפותח עבור סטודנטים וצעירים בוגרים המערך אידאלי עבור פעילות פוסט תגלית. הקורס יורד לעומקם של היחסים בין מדינת ישראל וזהות יהודית תוך שימוש במתודות הכוללות מולטי מדיה, דיונים ותהליכי בחינת ערכים. מערך הפעילות של "מקום לשיח" כבר יושם בהצלחה בבתי "הלל" שונים בצפון אמריקה.

הפעילויות השונות

יחידה 1:ישראל כפי שאנחנו רואים אותה: בסיס לקשר אישי עם ישראל

 

הוספת תגובה

מקום לשיח

יחידה זו נפתחת בדיון על התפקיד שיש לישראל בחייהם של משתתפי הקבוצה. המשתתפים יתבקשו לדון על השאלה, מה המשמעות של ישראל בשבילי? ולבטא את המחשבות והרגשות שלהם תחילה בעזרת שיתוף משימת כתיבה ולאחר מכן דרך תמונות. תוך כדי חשיבה משותפת על הדעות השונות, הקבוצה תתחיל להתגבש ולהכיר באופן אישי את משתתפיה. יחידה זו היא הפותחת את סדרת המפגשים, ומטרתה להניח יסודות לדיון פתוח ומקבל עבור כלל הדעות – חיוביות וביקורתיות.

קישור לפעילות

יחידה 2: ארץ ואנשים: קשר ואמביוולנטיות

 

הוספת תגובה

מקום לשיחהציונות היא אמנם תנועה מודרנית, אך היחסים בין העם היהודי וארץ ישראל הם עתיקים כמו העם היהודי עצמו. כמו במערכת יחסים אינטימית, הקשרים בין העם היהודי וארץ ישראל מכילים אלמנטים של כמיהה ותשוקה, לצד אמביוולנטיות, היסוסים ומורכבות רגשית. ביחידה זו, המשתתפים יפגשו עם מגוון של התייחסויות יהודיות לארץ ישראל.  הטקסטים הללו יעשירו את הדיון על הקשר האישי של המשתתפים לישראל על ידי הבאת קולות מזמנים, מקומות, ועמדות שונות בעולם היהודי.

קישור לפעילות

יחידה 3: יהדות בתפוצות ויהדות בישראל: האם ניתן להגיד מה היא יהדות?

 

הוספת תגובה

מקום לשיחכבר ברגע שהתנועה הציונית הצליחה להניח את היסודות הראשונים לבית לאומי לעם היהודי בישראל, החל דיון אידיאולוגי על טבעה של הזהות היהודית ומה יהיה תפקידה של הדת בזירה הציבורית  והפרטית בישראל. עולה השאלה: מה היו עמדות המפתח השונות בדיון הזה ואיך הם משתקפות בדיונים הציבוריים בישראל של היום?  כמו בכל מהפיכה האידיאולוגיה הראשונית מרוככת, משתנה ולעיתים אף מתהפכת כאשר היא מנחה את חיי היום יום. אז איך צעירים ישראלים מתייחסים לעצמם בהקשר של ישראליות ויהדות? מה השפעת הדיונים האידיאולוגים על האופן בו ישראלים של היום תופסים את עצמם?

קישור לפעילות

יחידה 4: לא רק בישראל: השפעת הציונות על יהדות העולם

 

הוספת תגובה

מקום לשיחבמאבקה המוצלח של התנועה הציונית להקמת מדינה יהודית, שינתה התנועה את גורל הקולקטיב היהודי בזירה הגיאו-פוליטית הבין לאומית וגם את ההזדהות היהודית והקהילתית של יהודים בכל העולם. עם הכניסה לעידן המודרני ומתן זכויות אזרחיות ליהודית ( אמנסיפציה ) היהודים נדרשו לעזוב את הקהילה המסורתיות שלהם ולקיים את דתם באופן פרטי בלבד. דבר שאפשר להם להיכנס אל החברה הכללית מחד, אך חשף אותם לאנטישמיות מודרנית ועויינות מאידך. בפני היהודים עמדו כמה אפשרויות רעיוניות: התבוללות, הגדרה מחדש של זהותם היהודית, הגירה לאמריקה, אימוץ רעיונות הסוציאליזם העולמי, אימוץ עקרונות הציונות עוד. התחרות בין האפשרויות הללו מתקיימת עד היום. פרופ' לדרהנדלר טוען כי בחירה בציונות היא גם בחירה בזהות יהודית מסוימת. בניגוד להגדרה הרווחת של הציונות כתנועה פוליטית, יחידה זו תחקור דרכים אחרות בהן ניתן להגדיר מהי ציונות.

קישור לפעילות

יחידה 5: הגירה וגידול אוכלוסין: בין חלום למציאות

 

הוספת תגובה

מקום לשיחיחידה זו עוסקת במציאות הישראלית של קליטת עלייה ובהטרוגניות של החברה הישראלית כיום. הניסיון הציוני ליצור "יהודי חדש" כמודל ליהדות המבוססת על זהות אתנית ורעיונות לאומיים במקום זהות המבוססת על דת, יצרה את אחד הזרמים האידיאולוגים והחינוכיים המשמעותיים ביותר בתנועה הציונית טרום המדינה. המודל של היהודי החדש והניסיון ליצור אותו הביא למדיניות של "כור היתוך" שאף להפוך את מיליוני העולים שהגיעו לארץ לחברה אחידה. יחד עם זאת העליות בין שנות החמישים לתשעים יצרו חברה הטרוגנית והביאה להתפתחות גישות פלורליסטיות ורב תרבותיות חדשות. העולים שעזבו את המקום שהיה בית עבורם לאורך מספר דורות, הביאו איתם מיליוני סיפורי חיים ממרוקו, פולין, תימן, אתיופיה ועוד. נתחיל בדיון על למה אנשים מהגרים, ונעבור להצגת עובדות על עליה לישראל וגידול אוכלוסין  שיהוו בסיס להמשך הדיון. לאחר מכן נעסוק בחוויה של יהודי אתיופיה כמקרה לדוגמה, ודרכו יעלו שאלות על עזיבה ושיבה למולדת, ועל הדילמות והאחריות העומדות בפני עולים חדשים וותיקים בישראל.

קישור לפעילות

יחידה 6: עומדים ולא שרים: ערביי ישראל, התקווה וסמלי המדינה היהודית.

 

הוספת תגובה

מקום לשיחכל קבוצה במטרה להגדיר את גבולות השייכות שלה משתמשת בסמלים. לקבוצת באולינג יש חולצה, לקבוצת בייסבול יש מדים, אוניברסיטאות וחברות משתמשות בלוגואים. קהילות קטנות וגדולות גם יחד, משתמשות במדים, סיסמאות, דגלים והמנונים כדרך להגדיר מי אנחנו כן ומי אנחנו לא. כהמנון הלאומי של ישראל התקווה היא סמל של החברה הישראלית. יחד עם זאת אין אחדות דעים לגביה בגלל שהיא מעוררת מתח בין זהותה של המדינה כיהודית ודמוקרטית.  יחידה זו מתמקדת בדיון הציבורי ישראלי סביב סוגיית ההמנון הלאומי ואזרחי מדינת ישראל הערבים. ההמנון מציף שאלות מורכבות הנוגעות לחשיבות של סמלים, זהות קולקטיבית והיחסים בין מדינת ישראל והמיעוט הערבי שחי בה.

    קישור לפעילות

יחידה 7: הסכסוך הישראלי-ערבי והשפעותיו על החברה הישראלית

 

הוספת תגובה

מקום לשיחעוד לפני פרוץ מלחמת העצמאות בנובמבר 1947, קונפליקט חמוש בין ציוני היישוב לבין האוכלוסייה הערבית היה למרבה הצער דבר שכיח. לאחר הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, נכנסו אל תוך הקונפליקט גם מדינות ערביות  – כאלו שחולקות גבול עם ישראל וגם כאלו שלא. ישנם חוקרים שמצביעים על כך שבשנים האחרונות הקונפליקט התרחב עד כדי כניסה לא רק של המדינות הערביות אלא גם של כלל העולם המוסלמי. מאז 1948 מדינת ישראל נלחמה במספר מלחמות ומערכות, שהותירו סימנים על חיי היום יום בישראל. מה הדעות של דורות שונים של ישראלים על הקונפליקט והשלכותיו על חיים בישראל? מה ישראלים חושבים על העתיד? איך התרבות הישראלית מתמודדת עם הלחצים של חיים בקונפליקט מתמשך? יחידה זו תעסוק בשאלות אלו ותאפשר למשתתפים לדמיין את החוויה של עמיתיהם הישראלים. זאת דרך הצגת סרט או מצגת.

קישור לפעילות

יחידה 8: ישראל והתפוצות

 

הוספת תגובה

מקום לשיחאחד מהרעיונות שהניעו את התנועה הציונית להקים את מדינת ישראל הוא המחשבה שניתן להבטיח את קיומו העתידי של העם היהודי על ידי כך שרוב היהודים יתגוררו במדינה ריבונית משלהם. הקצנה של רעיון זה הובילה לתפיסה של "שלילת הגולה", ולבניית חברה ציונית שתהיה שונה מהחיים בחברות היהודיות שהתקיימו עד אז בגולה. כיום, רעיון שלילת הגולה איבד את מרבית העוצמה שלו לעומת זו שהיתה לו בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. יחד עם זאת, הדיון אודות היחסים האידאלים בין התפוצות לישראל ממשיך עד היום. יחידה זו תעסוק בשאלות העולות מן הקשר הזה דרך דבריו של א.ב יהושוע בקונגרס היהודי האמריקאי ב2006. היחידה תעסוק בשאלות  האם מדינת ישראל והקהילות היהודיות בתפוצות חולקים את אותו מודל של עמיות יהודית? ואיך מודל כזה יכול להתייחס גם לנושאים שונים ולהבדלים הלגיטימיים בין הקהילות השונות בעם היהודי?

קישור לפעילות

יחידה 9: לקראת שישים השנים הבאות

 

הוספת תגובה

מקום לשיחאנחנו לקראת סיום סדרת המפגשים. ביחידה זו נעזוב את נושאי המיקרו ונחזור להסתכל על התמונה הגדולה. מה היה החזון של מייסדי המדינה? באיזה מידה הצלחנו ליישם את החזון הזה? ואילו ערכים צריכים להנחות את ישראל בעתיד? מגילת העצמאות של ישראל מבטאת חזון שמבוסס על מספר ערכי יסוד: מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית, כלומר המעניקה שוויון זכויות לאזרחיה הכוללות את החופש לדת, מצפון ותרבות.  זהו מסמך מעורר השראה ושאפתני. מקור היסטורי בעל משמעות קהילתית וגם כלי מדדיה לניסיונות ישראל והיכולות שלה להתמודד עם אתגרים הניצבים מולה. יחידה זו בוחנת את החזון המגולם בטקסט, ואיך הוא יכול לשמש אינדיקאטור לבחינתה של ישראל היום. אילו אתגרים מגילת העצמאות, שנכתבה לפני יותר משישים שנה בקונטקסט היסטורי מסוים, לא חזתה? באילו נושאים ישראל צריכה עוד להתחבט במבט של שישים שנה לאחור ובמבט לשישים שנה קדימה?

קישור לפעילות

יחידה 10: ולסיכום – ישראל ואנחנו

 

הוספת תגובה

מקום לשיחסיכום התהליך שעברנו מחזיר אותנו לכמה מן השאלות ששאלנו בתחילתו. מה המשמעות של ישראל בחיים שלי היום? מה הקשר בין ישראל וחלקים נוספים בזהות שלי? כולל התייחסות לקהילה היהודית שלי. מה אני יודע על ישראל היום שלא ידעתי כשהתחלנו את התהליך הזה ?האם ההשתתפות ב"מקום לשיח" שינתה את התפיסות שלי לגבי ישראל?

קישור לפעילות

כל הזכויות שמורות © 2011 | Site by illuminea : web presence agency