Exploring Zalman

Zalman wandered the world confused

Asked himself: “Who am I and what for?

I am a farmer I have acres of land

And I run it all

I grow fruit and vegetables

Take care to fertilize and to water

I am the ruler of this piece of the world.”

And then a heavenly voice spoke out:

Zalman that’s not you

Look, it’s the shmitta fallow year (1)

The field flourishes

without your help

You are not your land

You are just

Zalman phoned here and there

Told himself “I am the boss of my time

I just make a little call

And right away all’s fixed

I have status around the clock

Non-stop career, stocks and shares

I’m always ready for every surprise.”

And hop! A heavenly voice spoke out:

Zalman that’s not you

Here comes the Sabbath Bride

Now you’re going to rest (2)

Your people are those who pray

Your status is not you

Your land is not you

You

You are just Zalman

Zalman looked at his good wife

Like a protective oak she spreads her shade

“Been with her for years, I am her husband

And still we sleep spoons in bed

We’ve built a wonderful family together

And she’s a woman of valor, real sexy

And me, who am I? I’m her husband.”

And then a heavenly voice spoke out:

Zalman that’s not you

The woman with you isn’t really with you

Your wife is now keeping niddah (3)

So you’ve gotten it completely wrong

You are not her husband

You are not your status

You are not your land

You are just

Zalman lay back in his salon armchair

Looked at the walls and glanced out of the window

“My home is my castle, it’s like a kingdom”

And again a heavenly voice called out:

Zalman that’s not you

It’s sukkot now – go out to your sukkah (4)

You nouveau riche, don’t be down

Look up at the stars winking through the thatching

Your house is not you

Your wife is not you

Your status is not you

Nor is your land you

You are just

Zalman asked his ailing father

“How do I define myself in this world?”

“You are my son,” said his wise father

And closed his eyes forever

The father was buried in the ground

And Kalman his grandson given his name

And Zalman remained with the same question

And a heavenly voice called out with the answer:

Zalman you are he who questions

He who always gets mixed up

Between what is yours and who you are

Between your work and the meaning of your world

Zalman that’s not you

When will you finally connect up with yourself?

You are not your property

Not your success

You are not your surroundings

Not even your question

You are just Zalman….

זַלְמָן הִסְתוֹבֵב בָּעוֹלָם מְבוּלְבָּל

שָאַל אֶת עַצְמוֹ “מִי אֲנִי וּבִכְלָל?

אֲנִי חַקְלַאי יֵש לִי שֶטַח גָדוֹל

וַאֲנִי מְנַהֵל אֶת הַכָּל

אֲנִי מְגַדֵּל פֵּירוֹת וִירָקוֹת

וּמַקְפִּיד לְדַשֵּן לְעַבֵּד לְהַשְׁקוֹת

אֲנִי הַמוֹשֵׁל עַל חֶלְקַת אֲדָמָה.”

וְאָז יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה

“זַלְמָן זֶה לֹא אַתָּה

הִנֵה תִּרְאֶה, שְׁנַת שְׁמִיטָה

הַשָׂדֶה מְלַבְלֵב בְּלִי עֶזְרַתְךָ

אַתָּה לֹא אַדְמַתְךָ

אַתָּה פָּשׁוּט זַלְמָן הִתְקַשֵר לְכָאן וּלְכָאן

אָמַר לְעַצְמוֹ “אֲנִי הַבּוֹס שֶל הַזְמָן

אֲנִי רַק מֵרִים אֵיזֶה טֵלֵפוֹן קָטָן

וּמִיָד מְסוּדָר הַעִנְיָין

יֵש לִי מַעֲמָד מִסָבִיב לַשָעוֹן

קַרְיֶירָה נוֹן סְטוֹפּ מְנָיוֹת וּמָמוֹן

אֲנִי תָמִיד זָמִין לְכֹל הַפְתָעָה.”

וְהוֹפּ יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה

“זַלְמָן זֶה לֹא אַתָּה

הִנֵה שַׁבָּת הַמַלְכָּה

עַכְשָׁיו תִהְיֶה בִּמְנוּחָה

אַתָה אֶחָד מֵהַעָם שֶאוֹמֵר תְפִילָה

מַעֲמַדְךָ לֹא אַתָּה

אַדְמַתְךָ לֹא אַתָּה

אַתָּה

אַתָּה פָשׁוּט זַלְמָן”

זַלְמָן הִבִּיט בְּאִשְתוֹ הַטוֹבָה

כְּאִילָן מְגוֹנֵן הִיא פוֹרֶשֶׂת צִילָה

“שָנִים אֲנִי אִיתָהּ, אֲנִי בָּעֲלָה

וְעֲדַיִין כַּפִּיוֹת בַּמִיטָה

הֵקַמְנוּ בְּיַחַד מִשְפָּחָה לְמוֹפֵת

וְהִיא אֵשֶׂת חָיִל, סֶקְסִית בֶּאֱמֶת

וַאֲנִי, מִי אֲנִי? אֲנִי בַּעֲלָה.”

וְאָז יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה

” זַלְמָן זֶה לֹא אַתָּה

הָאִישָׁה שֶׁאִיתְךָ הִיא לֹא בֶּאֱמֶת שֶׁלְךָ

אִשְׁתְךָ עַכְשָׁיו שׁוֹמֶרֶת נִידָה

אָז טָעִיתָ בְּכָֹל קְנֵה מִידָה

אַתָּה לֹא בַּעֲלָה

אַתָּה לֹא מַעֲמַדְךָ

אַתָּה לֹא אַדְמַתְךָ

אַתָּה פָשׁוּט“

זַלְמָן נִשְכַּב עַל הַכּוּרְסָא בַּסָלוֹן

הִבִּיט עַל הַקִירוֹת וְהֵצִיץ מֵהַחַלוֹן

בֵּיתִי מִבְצָרִי הוּא כְּמוֹ מַמְלָכָה.”

וְשוּב יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה

“זַלְמָן זֶה לֹא אַתָּה

סוּכּוּת עַכְשָׁיו צֵא אֶל הַסוּכָּה

נוֹבוֹ רִישׁ אַל תִהְיֶה לִי מְצוּבְרָח

הַבֵּט לַכּוֹכָבִים הַקוֹרְצִים מֵהַסְכַךְ

בֵּיתְךָ לֹא אַתָּה

אִישְתְךָ לֹא אַתָּה

מַעֲמַדְךָ לֹא אַתָּה

גַם אַדְמַתְךָ לֹא אַתָּה

אַתָּה פָשׁוּט“

זַלְמָן שָאַל אֶת אָבִיו הַחוֹלֶה

“אֵיךְ אַגְדִיר אֶת עַצְמִי בַּעוֹלָם הַזֶה”

“אַתָּה הַבֵּן שֶלִי” אָמַר הָאַב הֶחָכָם

וְעָצַם אֶת עֵינַיו לְעוֹלָם

הַאַבָּא נִטְמָן בְּחֶלְקַת אַדְמָתוֹ

לְנֶכְדוֹ קַלְמָן נָתְנוּ אֶת שְמוֹ

וְזַלְמָן נִשְאָר עִם אוֹתָה שְאֵלָה

וְיָצְאָה בַּת קוֹל הַפַּעַם עִם תְשוּבָה

“זַלְמָן אַתָּה זֶה שֶשוֹאֵל

זֶה שֶתָמִיד מִתְבַּלְבֵּל

בֵּין מַה שֶשֶלְךָ לְמִי אַתָּה

וּבֵין עֲבוֹדַתְךָ לְמָהוּת עוֹלַמְךָ

זַלְמָן זֶה לֹא אַתָּה

מָתַי כְּבָר תְכוֹנֵן יְחָסִים עִם עַצְמְךָ?

אַתָּה לֹא רְכוּשְךָ

,לֹא הַצְלָחָה

אַתָּה לֹא סְבִיבַתְךָ

אֲפִילוּ לֹא שְׁאֵלַתְךָ

אַתָּה פָשׁוּט זַלְמָן.”